בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ספי עובדיה ויניר קוזין, גלי צה''ל, 15.4.24) / צילום: רפי קוץ
במהלך המלחמה ישראל חטפה גם מכות כלכליות, ביניהן הורדת דירוג האשראי. בתחילה הייתה זו סוכנות הדירוג מודי'ס, שהורידה את דירוג האשראי הישראלי בפברואר מ־A1 ל־A2. בהמשך, באמצע אפריל, גם סוכנות S&P עשתה זאת. מספר ימים לפני ההחלטה של S&P, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התראיין לגלי צה"ל וביקש להוכיח ש"הכלכלה הישראלית חזקה", וגם הביא ראיות: "כשמודי'ס הורידה את הדירוג אז היא כתבה בצורה מפורשת שהסיבה להורדה איננה הכלכלה אלא הסוגיות הגאופוליטיות".
זו לא הפעם הראשונה בה סמוטריץ' מעלה טענה כזו, ועסקנו בה בסמוך לפרסום ההחלטה של מודי'ס. אך מכיוון שהטיעון הזה מועלה שוב ושוב מצד הממשלה ובעיקר מצד שר האוצר, מצאנו לנכון לעסוק בטענה שוב. אז מה בדיוק אמרו במודי'ס?
ההחלטה של מודי'ס לוותה גם בפרסום נימוקים, שאף תורגמו לעברית מטעם הסוכנות. היא אכן חילקה מחמאות לכלכלה הישראלית, והסבירה שהדירוג החדש מבטא את "החוזקות ארוכות השנים של מדינת ישראל... לרבות חוזקה הכלכלי הגבוה מאוד". גם כוונת הממשלה לנקוט בצעדים לצמצום הגירעון ב־2025, כולל העלאת מיסים, זכתה לשבחים מצד מודי'ס.
סמוטריץ' גם צודק בכך שהמצב הגאופוליטי היה מניע חשוב להורדת הדירוג למרות החוזקות המדוברות: "החברה מעריכה שהסיכונים הגאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך". גם ההשלכות של המלחמה בחמאס על המערכת הפוליטית וחוסנה הפיסקלי של המדינה הוזכרו.
אבל הגאופוליטיקה היא לא חזות הכל. הסיכונים הפוליטיים, הסבירה הסוכנות, עלולה "להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה". גם השפעת הדמוגרפיה על שוק העבודה, החשש מהמצב הפוליטי לאחר המלחמה ואתגרים פיסקליים שיצרה המלחמה כמו עלייה ביחס חוב־תוצר וירידה בהכנסות ממיסים ועוד - היוו גם הם גורמים שדחפו את מודי'ס להורדת הדירוג.
שווה גם להזכיר שלא רק המערכת הכלכלית של ישראל קיבלה מחמאות ממודי'ס, אלא גם גורמים שלסמוטריץ' יש עימם מחלוקת. הפסילה של ביטול עילת הסבירות על ידי בג"ץ, כך מודי'ס, "הבהירה את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט". גם החברה האזרחית, שמחתה נגד מדיניות הממשלה, זכתה לציון לשבח.
ולמרות שסמוטריץ' דיבר לפני הורדת הדירוג של S&P, שווה לדבר גם עליה, מבלי שהדבר ישפיע על הציון. שם אכן המרכיב המרכזי היה הגאופוליטי, ובמיוחד עליית המדרגה בעימות מול איראן, שלראשונה תקפה את ישראל זמן קצר לפני פרסום ההחלטה. אבל לכך נוספו גם תחזיות לגירעון גבוה ממה שחזו בתחילה ולעלייה ביחס החוב־תוצר, "בעיקר כתוצאה מהגידול בהוצאות הביטחון". מטעם השר סמוטריץ' לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי סמוטריץ' מטעים. המצב הגאופוליטי אכן היה מרכיב מרכזי בהחלטת סוכנות הדירוג מודי'ס להוריד את דירוג האשראי של ישראל. עם זאת, היא ציינה כגורמים העיקריים להחלטה דווקא מרכיבים פנימיים כמו אתגרים דמוגרפיים לכלכלה וחוסר היציבות הפוליטית, שצפויים להימשך גם אחרי המלחמה.
תחקיר: יובל אינהורן